סוד ההסתרה וההתגלות: למה היום מותר ללמוד קבלה?

מדוע התגלתה חכמת הקבלה דווקא בדורנו?

שאלה מרתקת שמעסיקה רבים העוסקים בחכמת הקבלה היא: מדוע במשך דורות רבים הייתה חכמה זו נסתרת וחבויה מעיני ההמון, ומדוע דווקא בדורנו מותר ואף מצווה לגלותה לכל?

בעל הסולם, הרב יהודה אשלג, מאיר סוגיה זו באור חדש ומפתיע, ומסביר את הפרדוקס המדהים שטמון בהתגלות החכמה דווקא בדור שנחשב ירוד מבחינה רוחנית.

ההסתרה ההיסטורית של החכמה

כשנתבונן בהיסטוריה של חכמת הקבלה, נראה שתמיד הייתה מוסתרת ונלמדת רק בחוגים מצומצמים ביותר.

חז"ל הגדירו זאת בצורה ברורה במסכת חגיגה: "אין דורשין במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד". כלומר, את סודות הבריאה והאלוקות לימדו רק ביחידות ולתלמידים נבחרים במיוחד.

בעל הסולם שואל שאלה מתבקשת:

איך ייתכן שמונעים ידע כה חיוני מהציבור הרחב? הרי זו חכמה שהיא "כל חייתם ואורך ימיהם" של בני האדם! לכאורה זה נראה כמעשה אנוכי ובלתי מוסרי.

וכפי שבעל הסולם מציין:

"וכן חוק הטבע אשר עינו של אדם צרה, להאציל מהונו ורכושו לאחרים, אבל כלום יש לך מי שעינו צרה, מלהאציל מחכמתו ותבונתו על אחרים, ואדרבה ביותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק".

הסוד שמאחורי ההסתרה

הסיבה להסתרת החכמה מסתברת כעמוקה ומפתיעה.

בעל הסולם מסביר שהדבר קשור לסכנה הטמונה בכוח הידע, ומביא דוגמאות מחכמי יוון הקדומה כמו אפלטון ואריסטו, שהזהירו גם הם מפני מסירת החכמה למי שאינו ראוי לה.

אפלטון הזהיר: "אל תמסרו החכמה למי שאינו יודע מעלתה", ואריסטו אמר: "אל תמסרו החכמה למי שאין ראוי לה פן תחמסוה".

כלומר, מסירת חכמה עמוקה לאדם שאינו מוכן לה עלולה לגרום נזק לחכמה עצמה ולעולם כולו.

העוצמה והסכנה של הידע

בעל הסולם מסביר שכוח הידע והחכמה האנושית הוא העוצמתי ביותר בטבע. הוא מחלק את האנושות לארבע קבוצות: המון העם, עשירים, גיבורים וחכמים - במקבילה לארבע דרגות בטבע: דומם, צומח, חי ומדבר.

החכמה היא הכוח העליון ביותר, שאינו מוגבל בזמן ובמקום, ובכך עולה על כל שאר הכוחות.

אך כפי שמציין בעל הסולם: "נודע שכח המועיל וכח המזיק, עולים בקנה אחד". כלומר, ככל שדבר יכול להועיל יותר, כך גם פוטנציאל הנזק שלו גדול יותר.

חשבו על הדוגמה של פצצת האטום - אותו ידע מדעי שמאפשר לנו לייצר אנרגיה נקייה שמספיקה להאיר ערים שלמות, הוא אותו ידע בדיוק שאפשר להשתמש בו להשמדה המונית.

או חשבו על הבינה המלאכותית בימינו, שיכולה לסייע בפריצות דרך רפואיות ומדעיות עצומות, אך בו-זמנית טומנת בחובה סכנות של שימוש לרעה, מניפולציות המוניות, או אפילו איומים קיומיים אם תצא משליטה.

וכך כותב בעל הסולם:

"ולפיכך כיון שאדם פרטי אחד, עולה כחו על כל הבהמה והחי מכל הדורות והזמנים...

כן כח המזיק שבו עולה על כולנה. ועל כן כל עוד שאינו ראוי למעלתו, באופן שישמש בכחו רק להועיל, לשמירה יתירה הוא צריך, שלא יקנה מדה מרובה ממעלת האדם, שהיא החכמה והמדע."

למה היום מותר ללמוד קבלה?

והנה מגיעה הנקודה המרתקת ביותר. לכאורה, ישנה סתירה בדברי חז"ל:

מצד אחד נאמר בזוהר שבתקופת "עקבתא דמשיחא" (סוף הגלות, לפני ביאת המשיח) עתידה חכמת הקבלה להתגלות "אפילו לצעירי ימים".

מצד שני, במסכת סוטה וסנהדרין אמרו שבתקופה זו "חוצפה יסגה... חכמת הסופרים תסרח... ויראי חטא ימאסו"!

איך אפשר להבין את הפרדוקס הזה? איך ייתכן שדווקא בדור ירוד מבחינה רוחנית תתגלה החכמה העמוקה ביותר?

בעל הסולם מספק תשובה מפתיעה:

דווקא משום שבדורנו "פני הדור כפני הכלב" (צועקים "הב הב", תן לי תן לי) ו"חכמת חכמים תסרח"

- כלומר, אנשים אינם מעריכים חכמה לשמה אלא רק כאמצעי להשגת תאוות וכבוד - דווקא בגלל זה החכמה מוגנת באופן טבעי!

במילותיו:

"מותר להרחיב שערי החכמה, ולהסיר השמירה המעולה,

להיותה בטוחה מאליה, מחמס ועושק, ואין עוד פחד מתלמיד שאינו הגון, שיטול אותה למכור בשוק... היות שלא ימצא להם קונים על סחורה זו, כי כבר נמאסת בעיניהם".

כלומר, בדורנו החומרני והרדוף אחר תאוות, אין סכנה שחכמת הקבלה תנוצל לרעה

- כי רק מי שבאמת מחפש את האמת הפנימית יתעניין בה, בעוד ששאר האנשים שעלולים לנצל את הכוח שבה לרעה פשוט אינם מתעניינים בה כלל!

הקשר לגאולה

בעל הסולם מקשר את התגלות החכמה לתהליך הגאולה עצמו. הוא מסביר שהגאולה אינה רק תהליך גשמי-פיזי או אירוע פוליטי, אלא בעיקר התפתחות רוחנית של התודעה האנושית:

"זה ענין של הגאולה, וביאת המשיח המקוה לנו... הוא ענין תכלית הגובה של שלימות ההשגה והדעת, כמו שכתוב 'ולא ילמדו עוד איש את רעהו לדעת את ה' כי כולם ידעו אותי מגדלם ועד קטנם'".

וכאשר תתפשט חכמה זו, היא לא תישאר רק בגבולות עם ישראל, אלא תאיר לכל העמים: "כי מלאה הארץ דעה את ה'... והתגברות הדעת הזה הוא ענין התפשטות מלכות המשיח אל כל האומות".

לסיום

התובנות של בעל הסולם מלמדות אותנו שאנו חיים בתקופה מיוחדת בהיסטוריה

- זמן שבו חכמת הקבלה, שהייתה נסתרת במשך אלפי שנים, מתגלה ומתפשטת בעולם. זו אינה התפתחות מקרית, אלא חלק מתהליך הגאולה עצמו.

בדורנו, בו הותר לנו לעסוק בחכמת הקבלה ובספר הזוהר,

מוטלת עלינו זכות גדולה ואחריות נעלה. כפי שבעל הסולם מדגיש, העיסוק בחכמה זו הוא המפתח להתעוררות רוחנית אמיתית ולהתקדמות האנושות כולה לקראת גאולה.

ספר הזוהר אינו רק ספר לימוד

- הוא אור מופלא היכול להאיר את נשמתנו ולקרב אותנו לבוראנו.

כפי שכתב בעל הסולם בהקדמותיו, הלימוד בספר הזוהר מסוגל לתקן את הנפש ולהביא את האדם להשגות רוחניות נעלות, אפילו אם אינו מבין את כל עומק הדברים.

הפצת חכמת הקבלה בימינו היא משימה קדושה המקרבת את הגאולה.

כפי שבעל הסולם מסביר, כאשר יותר ויותר אנשים יעסקו בחכמה זו, יתקרב העולם למצב של "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים",

ויתקיימו דברי הנביא "ולא ילמדו עוד איש את רעהו לדעת את ה' כי כולם ידעו אותי מקטנם ועד גדולם".

(מקור הדברים: הקדמה לפנים מאירות ומסבירות)